ביה"ד: העובדת לא פוטרה בשל טיפולי הפוריות שעברה, אך היא זכאית לתשלום גמול שעות נוספות ולפיצוי הלנת שכר

1.       התובעת עבדה אצל הנתבעת במשך כחודשיים וחצי, ופוטרה מעבודתה זו. לטענת התובעת, פיטוריה נעשו עקב החשש של הנתבעת שהתובעת מתכוונת להרות. אכן, התובעת היתה באותה עת בטיפולי פוריות וזמן מה לאחר מכן - אכן הרתה. הנתבעת, מכחישה את טענתה האמורה של התובעת. לטענת הנתבעת, היא כלל לא ידעה על טיפולי הפוריות שהתובעת עברה, והפיטורים נעשו בשל אי-שביעות רצון מעבודתה של התובעת. מחלוקת נוספת בין הצדדים היא בשאלת זכאותה של התובעת לגמול שעות נוספות.

2.       ההתדיינות בתובענה זו - לא היתה נוחה (בלשון המעטה). הצדדים ועדיהם היו טעוני רגשות שליליים והתנצחו ביניהם. גם באי כחם לא נמנעו מלהעלות טענות קשות זה כלפי זה.

3.       עוד טרם הדיון המוקדם, הגישה הנתבעת בקשה (בש"א 1170/07) לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. בקשה זו נדחתה, בהחלטה מיום 21/2/07, בשל הטעמים שפורטו באותה החלטה, אך במהלך ההתדיינות בבקשה הצליחו הצדדים להגיש לתיק הבקשה 5 תצהירים, דיסק עם קובץ קול שנצרב עליו ובו מוקלטת שיחה בין חלק מהעדים, וכן תמליל חלקי של אותה שיחה. (בדיון המוקדם ניתנו הוראות בענין אפשרות הגשת הקלטות כראיות בתיק, אך ההוראות לא קויימו כך שהתמליל האמור אינו חלק מהראיות, אלא שהוא שימש בסיס לחלק מהחקירות הנגדיות).

4.       נסיונות להביא לפשרה בין הצדדים - לא עלו יפה. תחילה - הוצע לצדדים לפנות לגישור, אך לא היתה הסכמה לכך. בהמשך - גם בעת הדיון המוקדם וגם בפתח ישיבת ההוכחות, לא הצליחו הנסיונות לפשר בין הצדדים או אף לקרב בין עמדותיהם.

צר לנו על כך, שכן אם ההליך היה מסתיים בפשרה, היה ניתן לדעתנו - להגיע לתוצאה צודקת, אשר תהיה מבוססת על שקלול סביר של סיכויי כל צד להצליח בטענותיו. משלא הושגה הסכמה המאפשרת זאת, אין לנו אלא לפסוק לדין, כך שעלינו להכריע לגבי כל אחת מעילות התביעה אם היא מוצדקת או אם לאו. הכרעה זו, מבוססת על ראיות סובייקטיוויות בלבד (עדויות) ואף שעשינו כמיטב יכולתנו כדי לקלוע לאמת, אין אנו יכולים להיות בטוחים בכך.

5.       בישיבת ההוכחות שמענו את העדים הבאים:

-        התובעת עצמה.

-        גב' תאיר עייש, שהיא בת דודתו של בעלה של התובעת, ואף היא עבדה זמן מה אצל הנתבעת. היא תיקרא להלן: " תאיר".

-        בעלה של התובעת, מר ברק פחימה, שהעיד מטעם התובעת וייקרא להלן: " ברק".

-        הנתבעת עצמה.

-        גב' שמרית פוני-ביטון, שהעידה מטעם הנתבעת, ותיקרא להלן: " שמרית".

-        מר מיכאל יעקובי, בעלה של הנתבעת, שהעיד מטעמה וייקרא להלן: " מיכאל".

-        גב' שירן זריהן, שהעידה מטעם הנתבעת ותיקרא להלן: " שירן".

מספר הערות בענין קביעת העובודת

6.       אמנם, כפי שצויין כבר לעיל, אין אנו יכולים להיות בטוחים שבקביעת העובדות שתפורטנה להלן אכן קלענו לאמת, אך לדעתנו אנו יכולים להיות בטוחים שרוב העדים (כולם למעט ברק, ושמרית ושירן) - לא מסרו לנו בעדויותיהם רק את האמת.

          נראה לנו שהטינה שקיימת בין הצדדים ובין חלק מהעדים - השפיעה באופן ממשי על נכונותם למסור את העובדות כהווייתן.

7.       פירוט של כל העניינים בכל העדויות (למעט זו של ברק) שבגללם שוכנענו שאין אחד מהעדים האמורים שמסר רק את האמת - יהיה ארוך מדי. אולם נביא כאן אזכור קצר של עניינים בכל אחת מהעדויות (למעט זו של ברק), וזאת רק לשם הדגמה לאמירות שברור לנו שאינן נכונות: